זה מתחיל כנימול שלא עובר. אחרי השבר במרפק, החתך העמוק בזרוע או המכה מהמכונה, הרופאים טיפלו בעצם ובעור, אבל הזרת והקמיצה נשארו רדומות, האחיזה נחלשה, ולפעמים כף היד פשוט לא מתרוממת. רק אחרי שבועות מישהו אומר את המילים "פגיעה עצבית", ומכאן מתחילה שורה של שאלות: האם זה יחלוף, מה תקבע הוועדה הרפואית, ואיך מתרגמים את המגבלה הזו לפיצוי. בשאלת פגיעה עצבית ביד אחוזי נכות נקבעים לפי כללים שונים לחלוטין מאלה של שבר, והם תלויים בעצב שנפגע, בעומק הפגיעה וביד שבה מדובר. במשרדנו אנו מלווים נפגעי תאונות עבודה ותאונות דרכים עם פגיעות בעצב האולנרי, הרדיאלי והמדיאני, וניסיוננו מלמד שרבים מהם מגיעים לוועדה בלי בדיקת הולכה עצבית ובלי תיעוד של המגבלה התפקודית, ויוצאים עם דרגת נכות שאינה משקפת את מצבם. במדריך זה נסביר מה ההבדל בין העצבים, איך הוועדה קובעת את הנכות, מה משקלם של בדיקת EMG ושל ניתוח, ומה מגיע לכם בכל מסלול.
פגיעה עצבית ביד – מה נפגע ואיך זה מתבטא
שלושה עצבים ראשיים מפעילים את כף היד והאצבעות, וכל אחד מהם אחראי על אזור תחושה ועל קבוצת שרירים משלו. לכן לכל פגיעה עצבית יש "טביעת אצבע" קלינית שרופא מנוסה מזהה כבר בבדיקה הראשונה, והוועדה הרפואית נשענת עליה.
שלושת העצבים של היד
ההבחנה בין העצבים אינה עניין אקדמי: היא קובעת באיזה סעיף בתקנות תידון הנכות ואיזו בדיקה נדרשת כדי להוכיח אותה.
העצב האולנרי – הזרת, הקמיצה וכוח האחיזה
העצב האולנרי עובר במרפק, במקום שבו כולנו מכירים את "הזרם" כשנתקלים בשולחן, וממשיך לצד הפנימי של כף היד. פגיעה בו גורמת לנימול בזרת ובחצי הקמיצה, לחולשה בשרירים הקטנים של כף היד, לקושי לפסק את האצבעות ובמקרים קשים לעיוות המכונה "יד טופר". זו הפגיעה העצבית השכיחה ביותר אחרי שברים במרפק ובפציעות מעיכה.
פגיעה במרפק לעומת פגיעה בשורש כף היד
ככל שהפגיעה גבוהה יותר, כך יותר שרירים נפגעים. פגיעה בגובה המרפק פוגעת גם בשרירי האמה שמכופפים את הזרת והקמיצה, ואילו פגיעה בשורש כף היד מוגבלת לשרירים הקטנים של כף היד. ההבדל הזה בא לידי ביטוי בדרגת הנכות, ולכן חשוב שהתיעוד הרפואי יציין בדיוק היכן נפגע העצב.
העצב הרדיאלי – כשכף היד לא מתרוממת
העצב הרדיאלי מקיף את עצם הזרוע ומפעיל את השרירים שמיישרים את המרפק, את שורש כף היד ואת האצבעות. פגיעה בו, הנפוצה בשברים בעצם הזרוע ובלחץ ממושך, גורמת למצב של "שמוט כף יד": כף היד נופלת ואינה מתרוממת, והאחיזה נחלשת מאוד כי אי אפשר לייצב את שורש כף היד. הפגיעה התחושתית כאן פחות בולטת, ומתרכזת בגב כף היד בין האגודל לאצבע.
העצב המדיאני – ההבדל מתסמונת התעלה הקרפלית
העצב המדיאני אחראי על התחושה באגודל, באצבע, באמה ובחצי הקמיצה ועל שרירי כרית האגודל. פגיעה חבלתית בו שונה מהלחץ ההדרגתי של תסמונת התעלה הקרפלית, ונדונה בסעיף נפרד. על פגיעה זו כתבנו בהרחבה במאמר פיצויים על קרע בעצב המדיאני, ולכן במדריך זה נתמקד בעצב האולנרי והרדיאלי.
איך הפגיעה נגרמת בתאונות
בתאונות עבודה רוב הפגיעות העצביות ביד נגרמות מחתכים עמוקים בכלי עבודה או זכוכית, ממעיכה במכונה, משברים במרפק ובזרוע ולעיתים מניתוח לקיבוע השבר. בתאונות דרכים הגורם השכיח הוא שבר בעצם הזרוע או במרפק בעת ההתנגשות, ופגיעה ישירה של רוכבי אופנוע וקורקינט. חשוב להבין שהעצב יכול להיפגע גם כשהשבר עצמו התאחה מצוין, וזו אחת הסיבות שנפגעים מופתעים כשהמגבלה נשארת.
איך נקבעים אחוזי נכות על פגיעה עצבית ביד
ועדה רפואית של ביטוח לאומי קובעת את הנכות לפי ספר הליקויים שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה). פגיעות בעצבים ההיקפיים של הגפיים העליונות נדונות בסעיף 31 לתקנות, והוא בנוי על שתי הבחנות מרכזיות שכדאי להכיר לפני הוועדה.
סעיף 31 לתקנות – מה הוועדה בודקת
הסעיף מקצה לכל עצב, האולנרי, הרדיאלי והמדיאני, טווח של אחוזי נכות, והוועדה ממקמת את הנפגע בתוך הטווח לפי ממצאי הבדיקה. הוועדה בודקת כוח שרירים, תחושה, דלדול שרירים, טווחי תנועה ויכולת ביצוע פעולות עדינות.
יד דומיננטית מול יד לא דומיננטית
לכל פגיעה עצבית נקבעים בתקנות שני ערכים: גבוה יותר ליד הדומיננטית ונמוך יותר ליד השנייה. ההיגיון הוא תפקודי, שכן פגיעה ביד הכותבת והעובדת פוגעת יותר בכושר ההשתכרות. בוועדה חשוב לוודא שנרשם נכון איזו יד דומיננטית, במיוחד אצל שמאליים, שכן טעות בפרט הזה שווה אחוזי נכות רבים.
שיתוק מלא מול שיתוק חלקי
ההבחנה השנייה היא בין שיתוק מלא של העצב, שבו השרירים שהוא מפעיל אינם פועלים כלל, לבין פגיעה חלקית, שבה יש חולשה או הפרעת תחושה בלבד. רוב הנפגעים נמצאים בקטגוריה החלקית, ושם מרחב שיקול הדעת של הוועדה הוא הגדול ביותר. דווקא כאן נדרש תיעוד מדויק, כדי שהוועדה לא תסווג פגיעה תפקודית משמעותית כ"הפרעת תחושה קלה".
נכות על הפרעת תחושה בלבד
גם כשהכוח חזר במלואו אך נותרו נימול, כאב עצבי או רגישות יתר, התקנות מאפשרות לקבוע נכות בשיעור נמוך יותר בגין הפגיעה התחושתית. נפגעים רבים אינם מעלים את התלונות האלה בוועדה כי "זה רק נימול", ומפסידים את הסעיף הזה לחלוטין.
בדיקת EMG והולכה עצבית – הראיה המרכזית
בדיקת EMG ובדיקת הולכה עצבית הן הדרך האובייקטיבית למדוד אם העצב מוליך, באיזו מהירות והאם השרירים מקבלים ממנו אותות. ועדה שמקבלת ממצא ברור של פגיעה אולנרית או רדיאלית מתקשה להתעלם ממנו, ואילו ועדה שמסתמכת רק על תלונות הנפגע נוטה לקבוע נכות נמוכה. במשרדנו אנו מקפידים שהבדיקה תיעשה בסמוך למועד הוועדה, שכן בדיקה מוקדמת מדי אחרי התאונה עלולה לא לשקף את המצב הקבוע.
ניתוח, שחרור עצב וקיבוע – למה הם משנים את התמונה
נפגע שעבר ניתוח לתפירת העצב, שחרור או העתקה של העצב האולנרי במרפק, או קיבוע שבר בפלטינה שליד העצב, מגיע לוועדה עם תיק שונה. הניתוח עצמו מעיד על חומרת הפגיעה, הצלקת הניתוחית והקיבוע עשויים להצדיק סעיפי נכות נוספים, ולעיתים נותרת הגבלה בתנועת המרפק שנדונה בנפרד. על השילוב של פלטינה ונכות כתבנו במאמר פלטינה אחוזי נכות. כל אלה מחושבים בחישוב משוקלל, ולכן חשוב לדרוש מהוועדה להתייחס לכל פגימה בנפרד.
מה מגיע לכם מביטוח לאומי לפי דרגת הנכות
לאחר שהפגיעה הוכרה כפגיעה בעבודה ושולמו דמי פגיעה לתקופת אי הכושר, דרגת הנכות הצמיתה קובעת את סוג הגמלה. פקיד התביעות הוא שמכיר בפגיעה ובאיבר שנפגע, והוועדה אינה רשאית לשלול את הקשר הסיבתי לפגיעה שכבר הוכרה, אלא רק לקבוע את שיעורה.
מענק או קצבה
נכות צמיתה בשיעור נמוך מתשעה אחוזים אינה מזכה בגמלה. נכות מתשעה אחוזים ועד פחות מעשרים אחוזים מזכה במענק חד פעמי, ונכות של עשרים אחוזים ומעלה מזכה בקצבה חודשית לכל החיים. אצל פגיעות עצביות חלקיות הקו בין מענק לקצבה דק מאוד, ולכן כל אחוז שנקבע בוועדה הוא משמעותי.
תקנה 15 – כשאי אפשר לחזור לעבודה עם היד
נגר, מכונאי, ספרית או טכנאי שאיבדו את הדיוק או הכוח ביד הדומיננטית לרוב אינם יכולים לחזור למקצועם. תקנה 15 מאפשרת לוועדה להגדיל את דרגת הנכות הרפואית, ברבע, בשליש או במחצית, כשהפגיעה גרמה לירידה של עשרים אחוזים לפחות בהכנסה או לאי יכולת לחזור לעבודה הקודמת. יש להביא לוועדה תלושי שכר ואישור מעסיק, אחרת ההגדלה לא תידון.
ערר בתוך שישים ימים
על החלטת הוועדה הרפואית ניתן להגיש ערר לוועדה רפואית לעררים בתוך שישים ימים מקבלת ההחלטה. ערר מנומק, המגובה בבדיקת הולכה עדכנית ובחוות דעת של נוירולוג או כירורג יד, הוא הכלי המרכזי לתיקון קביעה נמוכה. הסבר מלא על ההליך תמצאו במאמר ערר על ועדה רפואית לנפגעי עבודה.
פגיעה עצבית ביד בתאונת דרכים – מסלול שונה
כשהפגיעה העצבית נגרמה בתאונת דרכים, הפיצוי נתבע מחברת ביטוח החובה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ללא צורך להוכיח אשמה. אבל דרך קביעת הנכות שונה לחלוטין.
מומחה רפואי מטעם בית המשפט
בתביעה לפי חוק הפיצויים אין ועדה של ביטוח לאומי. בית המשפט ממנה מומחה רפואי, בדרך כלל נוירולוג או אורתופד המתמחה ביד, והוא קובע את הנכות לפי אותן תקנות. הנפגע אינו רשאי להגיש חוות דעת פרטית, ולכן איכות התיעוד הרפואי ובדיקות ההולכה שיוצגו למומחה היא שמכריעה. נכות של עצב ביד משפיעה ישירות על ראש הנזק של אובדן כושר השתכרות, שהוא לרוב המרכיב הגדול בפיצוי.
כשהתאונה היא גם תאונת עבודה
תאונת דרכים בדרך לעבודה או במהלכה היא גם פגיעה בעבודה. במצב כזה דרגת הנכות שקבעה ועדת ביטוח לאומי מחייבת גם בתביעה נגד חברת הביטוח, ומהפיצוי מנוכות הגמלאות שהתקבלו. לכן, במקרים אלה, הוועדה של ביטוח לאומי היא הזירה החשובה ביותר ואין להגיע אליה לא מוכנים. על שבר ביד בתאונת דרכים קראו גם במאמר שבר ביד בתאונת דרכים פיצויים.
טעויות נפוצות של נפגעים עם פגיעה עצבית ביד
מתוך ליווי תיקים רבים של פגיעות עצביות, אלה הטעויות שאנו רואים שוב ושוב:
- הגעה לוועדה בלי בדיקת הולכה עצבית עדכנית, כך שהוועדה מסתמכת רק על בדיקה ידנית קצרה.
- אי ציון היד הדומיננטית או טעות ברישומה, במיוחד אצל שמאליים.
- התעלמות מהפרעת תחושה וכאב עצבי, מתוך מחשבה שרק חולשה נחשבת.
- הפסקת המעקב אצל נוירולוג או כירורג יד אחרי שהשבר התאחה, מה שיוצר "חור" בתיעוד.
- אי בקשת תקנה 15 למרות שהנפגע לא חזר למקצועו.
- ויתור על ערר או הגשתו באיחור, אחרי שחלפו שישים הימים.
על ראשי הנזק שניתן לתבוע בנוסף לגמלאות קראו במאמר כמה פיצויים מגיע על תאונת עבודה.
שאלות נפוצות על פגיעה עצבית ביד ואחוזי נכות
כמה אחוזי נכות מקבלים על פגיעה בעצב האולנרי?
סעיף 31 לתקנות קובע טווח שתלוי בשאלה אם מדובר בשיתוק מלא או חלקי ואם נפגעה היד הדומיננטית. הקביעה נעשית לפי ממצאי הבדיקה ובדיקת ההולכה, ולכן אין מספר אחד שמתאים לכולם.
האם נימול בלבד מזכה באחוזי נכות?
כן. הפרעת תחושה קבועה בפיזור של העצב שנפגע יכולה לזכות בנכות בשיעור נמוך, בתנאי שהיא מתועדת ומועלית בוועדה.
מתי כדאי לעשות בדיקת EMG לפני הוועדה?
רצוי שהבדיקה תהיה עדכנית ותשקף את המצב הקבוע, כלומר אחרי שהסתיים השלב של ההחלמה הטבעית של העצב, ובסמוך ככל האפשר למועד הוועדה.
עברתי ניתוח להעתקת העצב במרפק, זה משפיע על הנכות?
הניתוח מעיד על חומרת הפגיעה, והצלקת, הקיבוע והגבלת התנועה שנותרו עשויים להצדיק סעיפי נכות נוספים לצד הנכות העצבית, בחישוב משוקלל.
הוועדה קבעה לי נכות נמוכה, מה עושים?
מגישים ערר מנומק לוועדה הרפואית לעררים בתוך שישים ימים, בצירוף בדיקת הולכה עדכנית וחוות דעת מומחה. במקרים של פגם משפטי בהחלטת ועדת העררים ניתן לערער לבית הדין לעבודה.
האם פגיעה עצבית ביד מתאונת דרכים נקבעת באותה דרך?
אותן תקנות, אבל לא אותה זירה: בתביעת תאונת דרכים הנכות נקבעת על ידי מומחה מטעם בית המשפט, אלא אם התאונה הוכרה גם כתאונת עבודה, ואז קביעת ביטוח לאומי מחייבת.
סיכום
בפגיעה עצבית ביד אחוזי נכות אינם נגזרים מהשבר או מהחתך אלא מהעצב שנפגע, מעומק הפגיעה ומהיד שבה מדובר, לפי סעיף 31 לתקנות הביטוח הלאומי. בדיקת הולכה עצבית עדכנית, תיעוד של היד הדומיננטית, התייחסות להפרעת התחושה ולניתוח שבוצע, ובקשה לתקנה 15 כשאי אפשר לחזור למקצוע, הם מה שמפריד בין קביעה נמוכה לקביעה שמשקפת את המצב. בתאונת דרכים הזירה היא מומחה בית המשפט, ובתאונה שהיא גם פגיעה בעבודה ועדת ביטוח לאומי מכריעה לשני המסלולים. מידע נוסף תמצאו בעמוד תאונות עבודה באתר משרדנו.
היד שלכם יודעת בדיוק מה היא כבר לא מצליחה לעשות. השאלה היא אם הוועדה תדע את זה גם. במשרד עו"ד אלעד גואטה אנחנו דואגים שכל ממצא, כל בדיקה וכל מגבלה יגיעו לשולחן הוועדה בצורה שאי אפשר להתעלם ממנה. השאירו פרטים לייעוץ ראשוני וללא התחייבות, ונבחן יחד את התיק שלכם.
