הרגע שאחרי ההתנגשות כמעט תמיד נראה אותו דבר: שני נהגים יוצאים מהרכבים, מישהו מרים את הקול, מישהו מצלם, ומישהו כבר אומר "זה היה באשמתך". השאלה מי אשם בתאונה משתלטת על השיחה, על הדיווח לביטוח ועל הלילות שאחרי. רבים מהפונים אלינו מגיעים בטוחים ששאלת האשמה קובעת גם אם יקבלו פיצוי על הפגיעה בגופם, ולכן חלקם מוותרים מראש. בישראל, כאשר מדובר בנזקי גוף מתאונת דרכים, החוק בנה מערכת שבה הנהג שגרם לתאונה זכאי לפיצוי בדיוק כמו הנהג שנפגע ממנו. לצד זאת, יש מצבים שבהם האשמה כן קובעת, ויש נהגים שהחוק מחריג לחלוטין. במשרדנו אנו מלווים נפגעי תאונות דרכים כבר שנים, ואנו רואים שוב ושוב שההבנה של ההבחנה הזו היא שמפרידה בין מי שמקבל את המגיע לו לבין מי שמפסיד זכויות. במדריך זה נסביר מתי שאלת האשמה אינה רלוונטית לפיצוי על נזקי גוף, מתי היא בהחלט רלוונטית, מי משלם לכל נפגע ומאילו טעויות חשוב להימנע.
מי אשם בתאונה – למה השאלה הזו פחות חשובה ממה שחושבים
בתחומי משפט רבים, האשמה היא לב העניין. בתביעת רשלנות רגילה לפי פקודת הנזיקין צריך להוכיח שהנתבע התרשל, שהרשלנות גרמה לנזק, ובית המשפט רשאי להפחית מהפיצוי בגלל אשם תורם של הנפגע. תאונות דרכים הוצאו מהמסגרת הזו במכוון, כדי שנפגעים לא יישארו בלי פיצוי בגלל בירור אשמה ארוך.
חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים: אחריות מוחלטת
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, המכונה חוק הפלת"ד, קובע משטר של אחריות מוחלטת. משמעות הדבר היא שהזכאות לפיצוי על נזקי גוף אינה תלויה בשאלה מי התרשל, מי עבר על חוקי התנועה או מי יכול היה למנוע את התאונה.
מה אומר סעיף 2 לחוק
סעיף 2 לחוק קובע שהמשתמש ברכב מנועי חייב לפצות את הנפגע על נזק גוף שנגרם לו בתאונת דרכים שבה היה מעורב הרכב, ומוסיף במפורש שהאחריות היא מוחלטת ומלאה, ואין נפקא מינה אם היה או לא היה אשם מצד הנוהג, ואם היה או לא היה אשם או אשם תורם של אחרים. זהו המשפט שעליו נשענת כל המערכת: הפיצוי משולם בגלל עצם המעורבות של הרכב, לא בגלל אשמה.
אשם תורם – המושג שלא קיים בנזקי גוף מתאונת דרכים
בתביעות נזיקין רגילות, נפגע שתרם לנזק של עצמו עלול לספוג הפחתה משמעותית מהפיצוי. בתאונת דרכים הכלל הזה אינו חל על נזקי גוף. הולך רגל שחצה באדום, נהג שלא עצר בתמרור, נוסע שלא חגר חגורה: כולם זכאים לפיצוי, אם כי במקרה של אי-חגירה בית המשפט עשוי להתחשב בכך בשאלת היקף הנזק שנגרם. לכן, כאשר שואלים אותנו "מי אשם בתאונה, פיצוי נזקי גוף עדיין מגיע לי?", התשובה ברוב המקרים היא כן.
ייחוד העילה – למה אי אפשר לתבוע את הנהג האשם ישירות
סעיף 8 לחוק קובע את עקרון ייחוד העילה: מי שזכאי לפיצוי לפי חוק הפלת"ד אינו יכול לתבוע על אותו נזק גוף לפי פקודת הנזיקין. במילים פשוטות, המסלול של חוק הפיצויים הוא המסלול היחיד, גם אם הנהג השני היה רשלן באופן קיצוני. בתמורה לוודאות הזו, הנפגע מוותר על תביעה נזיקית נפרדת.
מי משלם לכל נפגע
כאשר האשמה אינה קובעת, השאלה החשובה באמת היא מי המבטח שמשלם. סעיף 3 לחוק מסדיר זאת: נהג הרכב תובע את מבטח ביטוח החובה של הרכב שבו נהג, גם אם הוא זה שגרם לתאונה. נוסע תובע את מבטח הרכב שבו נסע. הולך רגל או רוכב אופניים שנפגעו מרכב תובעים את מבטח הרכב הפוגע, וכאשר מעורבים כמה רכבים, המבטחים נושאים באחריות יחד ולחוד. כאשר אין ביטוח או שהרכב הפוגע נמלט, נכנסת לתמונה קרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים. הרחבנו על כך במדריך תאונה ללא ביטוח חובה – ביטוח לאומי או קרנית.
פיצוי נזקי גוף לנהג האשם – מי זכאי ומי מוחרג
העיקרון ברור, אבל המחוקק קבע גם רשימה סגורה של מצבים שבהם נהג מאבד את זכותו לפיצוי. חשוב להכיר אותה, כי היא קשורה לשימוש ברכב ולא לשאלת האשמה בתאונה עצמה.
הנהג שגרם לתאונה
נהג שלא שמר מרחק, פנה בלי לאותת או הוסח לרגע, זכאי לפיצוי מלא על נזקי הגוף שלו ממבטח ביטוח החובה של רכבו. הפוליסה שהוא רכש נועדה בדיוק לכך. גם דוח תנועה שקיבל במקום, ואפילו הרשעה בעבירת תעבורה, אינם שוללים את הזכות הזו.
נוסעים, הולכי רגל ורוכבים
נוסע ברכב של הנהג האשם זכאי לפיצוי ממבטח אותו רכב, גם אם הנהג הוא בן משפחה או חבר. הולך רגל זכאי לפיצוי ממבטח הרכב שפגע בו גם אם חצה שלא במעבר חצייה. על הזכויות הייחודיות של כל קבוצה כתבנו במדריכים על נוסע ברכב שנפגע בתאונה ועל הולך רגל שנפגע במעבר חצייה.
החריגים שבסעיף 7 לחוק
סעיף 7 לחוק הפלת"ד מונה את מי שאינו זכאי לפיצוי לפי החוק: מי שגרם לתאונה במתכוון; מי שנהג ברכב ללא רשות בעליו, וכן מי שישב ברכב ביודעו שכך נוהגים בו; מי שנהג ללא רישיון נהיגה לרכב מאותו סוג, למעט מקרה שבו הרישיון פקע רק בשל אי-תשלום אגרה; מי שהרכב שימש אותו לביצוע פשע; מי שנהג ללא ביטוח חובה או כשהביטוח אינו מכסה את שימושו ברכב; ובעל רכב שהתיר לאחר לנהוג בו ללא ביטוח ונפגע באותה נהיגה.
נהיגה ללא רישיון או ללא ביטוח
אלו שני החריגים הנפוצים ביותר בפועל. נהג חדש שנהג ללא מלווה, נהג שרישיונו נשלל, או נהג שפוליסת החובה שלו פקעה, עלולים למצוא את עצמם ללא פיצוי על פגיעה קשה. שימו לב שהחריג אינו קשור לשאלה מי אשם בתאונה: גם נהג ללא ביטוח שנפגע מרכב אחר שגרם לתאונה מוחרג מהחוק. נהיגה בשכרות, לעומת זאת, אינה נמנית ברשימת החריגים שבסעיף 7, אם כי היא עלולה לגרור הליכים אחרים, כפי שהסברנו במדריך על נהג שיכור ופיצויים.
מה עם הנהג המוחרג – האם נותר לו משהו
נהג שנהג ללא ביטוח חובה אינו יכול לתבוע את מבטח רכבו, ואף לא את קרנית. ואולם, מאחר שחוק הפיצויים אינו חל עליו, עקרון ייחוד העילה אינו חוסם אותו, והוא רשאי להגיש תביעה נזיקית רגילה לפי פקודת הנזיקין נגד נהג צד שלישי שגרם לתאונה ברשלנותו. בתביעה כזו האשמה היא כן השאלה המרכזית, ויש להוכיח רשלנות. חשוב להדגיש: מסלול זה פתוח רק למי שהוחרג בשל היעדר ביטוח. מי שנהג ללא רישיון נהיגה אינו יכול לתבוע כך את הנהג האשם. בנוסף, אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או במהלכה, מסלול נפגעי עבודה בביטוח לאומי עשוי להיות פתוח, שכן הוא אינו תלוי בביטוח חובה.
מתי בכל זאת חשוב מי אשם בתאונה
העובדה שהאשמה אינה קובעת לעניין נזקי גוף אינה אומרת שאפשר להתעלם ממנה. בכמה זירות היא חשובה מאוד.
נזקי רכוש
הפגיעה ברכב, בטלפון שנשבר או בציוד שהיה במטען אינה מכוסה בחוק הפלת"ד, שעוסק בנזקי גוף בלבד. נזקי רכוש מתבררים לפי דיני הנזיקין הרגילים, ושם האשמה קובעת הכול: מי שאשם משלם, ואשם תורם מפחית מהפיצוי. לכן הוויכוח בצד הכביש כן רלוונטי לרכב, וכדאי לתעד את זירת התאונה גם אם לנזקי הגוף זה לא ישנה.
הליכים פליליים ודוחות תנועה
המשטרה והתביעה המשטרתית בוחנות את האשמה לצורך דוחות, נקודות, שלילת רישיון ובמקרים חמורים גם כתב אישום. הליכים אלה מתנהלים במקביל לתביעת הפיצויים ואינם תלויים בה, אך תיק המשטרה משמש לעיתים קרובות כראיה לנסיבות התאונה.
תאונות שאינן "תאונת דרכים" לפי החוק
חוק הפלת"ד חל רק על אירוע שעונה להגדרת "תאונת דרכים" ו"רכב מנועי". אירוע שנגרם במעשה מכוון אינו תאונת דרכים לפי החוק. תאונה בין שני רוכבי אופניים, או פגיעה מקורקינט חשמלי שאינו מוגדר רכב מנועי, מתבררת לפי פקודת הנזיקין, ושם האשמה חוזרת להיות השאלה המרכזית.
איך עורך דין עוזר לקבל פיצוי נזקי גוף בלי קשר לאשמה
אם האשמה אינה השאלה, מה בכל זאת צריך להוכיח? שלושה דברים: שאירעה תאונת דרכים כהגדרתה בחוק, שנגרם נזק גוף, ומה היקפו. על שני הסעיפים האחרונים מתנהל רוב המאבק מול חברות הביטוח, ושם הליווי המשפטי עושה את ההבדל.
בשלב הראשון אנו מוודאים שהבסיס הראייתי קיים: דיווח למשטרה, תעודת חדר מיון או ביקור אצל רופא בסמוך לאירוע, פרטי הרכבים והפוליסות, ועדים. בשלב השני אנו פונים למבטח ומגישים דרישה לתשלום תכוף לפי סעיף 5 לחוק, שמאפשר לקבל כיסוי להוצאות רפואיות ולהפסד הכנסה בתקופה הראשונה, עוד לפני שהתביעה מתבררת. בשלב השלישי, כאשר נותרה נכות, מגישים תביעה לבית המשפט ומבקשים מינוי מומחה רפואי מטעם בית המשפט, שכן בתביעות פלת"ד רק מומחה כזה רשאי לקבוע את הנכות הרפואית. לבסוף אנו מנהלים משא ומתן או מייצגים בדיון, ומוודאים שכל ראשי הנזק נכללו. עוד על כך במדריך עורך דין תאונת דרכים לנזקי גוף.
ממה מורכב הפיצוי
הפיצוי בתביעת פלת"ד נבנה מראשי נזק מוכרים: נזק לא ממוני בגין כאב וסבל, המחושב לפי נוסחה שבתקנות על בסיס אחוזי הנכות, ימי האשפוז והגיל; הפסד השתכרות בעבר ובעתיד, הכפוף לתקרה של פי שלושה מהשכר הממוצע במשק; הוצאות רפואיות ונסיעות; עזרת צד שלישי; ובמקרים מתאימים גם התאמות דיור וניידות. הסכום משתנה מאוד לפי הנסיבות, והערכה אחראית אפשרית רק לאחר שמתבררת הנכות, ולכן מומלץ להתייעץ.
טעויות נפוצות אחרי תאונה שבה אתם "אשמים"
- לוותר מראש על תביעה. זו הטעות הגדולה מכולן. נהג שגרם לתאונה ונפגע בה זכאי לפיצוי מלא ממבטח רכבו.
- לא לדווח למשטרה ולא לתעד. דיווח על תאונה עם נפגעים הוא חובה, ותיעוד הזירה חשוב לנזקי הרכוש ולהוכחת עצם התאונה.
- לדחות את הביקור אצל הרופא. פער של ימים בין התאונה לתלונה הראשונה הוא הטענה האהובה על מבטחים לניתוק הקשר בין התאונה לפגיעה.
- לחתום על הסדר מהיר מול המבטח. הצעה מוקדמת כמעט תמיד נמוכה מהמגיע, וחתימה עליה סוגרת את התיק.
- לשנות גרסאות. גם אם האשמה אינה רלוונטית, סתירות בין הדיווח למשטרה, למבטח ולרופא פוגעות באמינות ובתביעה כולה.
- להתעלם ממסלול ביטוח לאומי. אם התאונה אירעה בדרך לעבודה או במהלכה, יש לדווח גם לביטוח לאומי במועד, ולתאם בין שני המסלולים.
שאלות נפוצות – מי אשם בתאונה ופיצוי נזקי גוף
גרמתי לתאונה ונפצעתי, האם מגיע לי פיצוי?
כן. לפי חוק הפלת"ד האחריות מוחלטת ואינה תלויה באשמה. אתם תובעים את מבטח ביטוח החובה של הרכב שבו נהגתם, ובלבד שאינכם נכנסים לאחד החריגים שבסעיף 7 לחוק.
האם אשם תורם מפחית את הפיצוי על נזקי גוף?
לא. בתביעת נזקי גוף מתאונת דרכים אין הפחתה בשל אשם תורם. יוצא דופן חלקי הוא אי-חגירת חגורת בטיחות, שבית המשפט עשוי להתחשב בה בשאלת היקף הנזק.
את מי תובע הולך רגל שנפגע בגלל שחצה באדום?
את מבטח ביטוח החובה של הרכב שפגע בו. העובדה שחצה שלא כדין אינה שוללת את זכותו לפיצוי על נזקי הגוף.
הנהג שפגע בי ברח או שאין לו ביטוח, מה עושים?
פונים לקרנית, הקרן לפיצוי נפגעי תאונות דרכים, שמשלמת לנפגעים במקרה של רכב לא מזוהה או רכב ללא ביטוח. חשוב לדווח למשטרה בסמוך לאירוע ולתעד ככל האפשר.
האם הרשעה בעבירת תנועה שוללת את הפיצוי?
ככלל לא. דוח או הרשעה בעבירת תעבורה אינם מופיעים ברשימת החריגים שבחוק. רק החריגים שבסעיף 7 שוללים את הזכאות.
האם האשמה משפיעה על הפיצוי לרכב?
כן. נזקי רכוש אינם מכוסים בחוק הפלת"ד ומתבררים לפי דיני הנזיקין הרגילים, שבהם האשמה ואשם תורם קובעים מי משלם וכמה.
סיכום: מי אשם בתאונה לא קובע את הפיצוי על נזקי גוף
חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ניתק במכוון את הקשר בין אשמה לפיצוי על נזקי גוף. הנהג שגרם לתאונה, הנוסע שישב לצדו והולך הרגל שחצה שלא במעבר חצייה, כולם זכאים לפיצוי ממבטח ביטוח החובה הרלוונטי, ללא הפחתה בשל אשם תורם. השאלה מי אשם בתאונה נותרת חשובה לנזקי רכוש, להליכים הפליליים, ולמקרים שבהם החוק אינו חל כלל, לרבות נהגים שהוחרגו ממנו בשל נהיגה ללא רישיון או ללא ביטוח. למידע מקיף על החוק ראו את המדריך שלנו על זכויות נפגעי תאונות דרכים.
אם מאז התאונה אתם נושאים גם כאב וגם תחושת אשמה, חשוב שתדעו: החוק כבר הכריע שהפגיעה שלכם שווה פיצוי, בלי קשר למי שלא עצר בזמן. במשרד עו"ד אלעד גואטה נבחן את נסיבות התאונה, נזהה את המבטח הנכון ונלווה אתכם מהדרישה הראשונה ועד לסיום התיק. השאירו פרטים לייעוץ ראשוני וללא התחייבות, ונעזור לכם להפוך את השאלה "מי אשם" לשאלה שכבר לא מעסיקה אתכם.
